רהיטי עמק איילון דוד וזוהר כהן (1992) בע"מ נ' אברהם

החלטה

בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות.

המבקש טוען בתצהירו כי לאחר קבלת כתב האזהרה מלשכת ההוצאה לפועל פנה למשרדי ב"כ המשיבה. ממשרדי ב"כ המשיבה נמסר למבקש כי עליו לשטוח בפניהם את בקשתו והעניין יטופל. המבקש עשה כן אך ב"כ המשיבה השהתה, לטענת המבקש, את הטיפול בפנייה על מנת שהמבקש יחמיץ את המועד להגשת ההתנגדות.

בתגובה נאמר כי האזהרה הומצאה ביום 18.6.10 כך שהמבקש היה רשאי להגיש התנגדות עד 9.7.10. בפועל הוגשה ההתנגדות ביום 19.7.10 ולטענת ב"כ המשיבה הדבר נבע מכך שהמשיבה החלה לנקוט בהליכי גבייה נגד המבקש. המשיבה טוענת כי בנסיבות אלה בקשתו של המבקש אינה נתמכת בכל טעם מיוחד המצדיק את האיחור בהגשת ההתנגדות.

דיון

דין הבקשה להידחות. המבקש מודה בקבלת האזהרה כדין. משכך, ברי כי היה עליו להגיש התנגדותו תוך 20 יום. פנייתו למשרד ב"כ המשיבה לצורך הסדרת העניין מחוץ לכותלי בית המשפט הייתה עשויה להיחשב כטעם סביר להצדקת האיחור אילו היה נטען כי הוצג מצג בפני המבקש כי העניין עשוי להיות מוסדר מחוץ לכותלי בית המשפט. אין למבקש טענה כי הוצג לו מצג שהעניין יוסדר ללא צורך בדיון משפטי. כל שנאמר בעניין זה בתצהיר הוא כי ב"כ המשיבה יטפל בפנייה. הא ותו לא. במצב כזה אין בדין ודברים שהיה, אם היה, בין ב"כ המשיבה למבקש כדי להצדיק עיכוב בהגשת ההתנגדות. וודאי שאין בכך כדי להוות "טעם מיוחד" להצדקת האיחור. משכך אני דוחה את הבקשה. הליכי ההוצאה לפועל שעוכבו יימשכו כסדרם. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ב אלול תש"ע, 22 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: